(צילום: משי בן עמי)
סובלים מאלרגיות? אלו הנחיות החיסון המעודכנות: בעקבות דיווחים על כמה עשרות ישראלים שלקו בתגובות אלרגיה, ואלפים אחרים הסובלים מאלרגיות, פרסמו קופות החולים כללית ומכבי הנחיות מפורטות לצוותים הרפואיים כיצד לנהוג במקרה של תגובה אלרגית, ומה להשיב לסובלים מאלרגיה המבקשים להתחסן.
מי אינו יכול להתחסן?
1. צעירים מתחת לגיל 16 שנים.
2. מי שסובל מחום גבוה מ-38 מעלות.
3. מי שחלה בקורונה, גם אם חלה לאחר החיסון הראשון (פרט לחוסים במוסדות, שכן יכולים להתחסן גם אם חלו).
4. מי שסבל מתגובה אלרגית קיצונית בשם "אנפילקסיס" אחרי המנה הראשונה.
5. מי שלקה בעבר בתגובה האלרגית "אנפילקסיס" לחיסונים שניתנו בזריקה לשריר או לווריד.
6. מי שסבל בעבר מאנפילקסיס לאחד ממרכיבי החיסון כמו פוליאתילן גליקול.
7. מי שסובל מתסמונת בשם "שפעול תאי פיטום" הגורמת לתגובות דמויות אלרגיה.
מה זה אנפילקסיס?
מדובר בתגובה אלרגית חריגה שבה סימפטומים מופיעים בפתאומיות לרוב תוך מספר דקות ועד שעה מחשיפה לחומר אלרגי (או חיסון). הסימפטומים מערבים לפחות שתי מערכות גוף:
- נשימה: קשיי נשימה, צפצופיים, שיעול, נזלת, עיניים מגרדות, אדומות או דומעות.
- כלי דם ולב: ירידת לחץ דם, חולשה פתאומית, טרום עלפון או עלפון.
- עור: תפרחת, גירודים מפושטים, נפיחות בגפיים, אזור העיניים, בלשון או בשפתיים
- מערכת העיכול: כאב בטן, בחילות, הקאות, שלשולים.
במקרים כאלה כאמור – אסור להתחסן. אם המתחסן סבל מתסמינים של רק מערכת גוף אחת (למשל: תסמיני עור בלבד, תסמיני נשימה בלבד), אזי אין מדובר באנפילקסיס. במקרה כזה יש להתייעץ עם מומחה אלרגיה, ובמידה שיוחלט ניתן יהיה להתחסן במנה שנייה תחת השגחת רופא, כששעה לפני מתן החיסון יקבל המתחסן תרופה אנטיהיסטמינית (טלפסט, לורסטין, אריוס), והמתחסן יישאר בהשגחה למשך שעה לאחר מתן החיסון.
מה עם מי שסבל מאלרגיות אחרות?
מותר לחסן כל מי שסבל מאלרגיות בעבר שאינן אנפילקסיס, תחת השגחה מתאימה במקום.
מה זמן ההשגחה שנדרש אחרי החיסון?
15 דקות השגחה: לכל מתחסן בריא.
30 דקות השגחה: מי שסבל מאנפילקסיס לכל אלרגן (חומר מעורר אלרגיה) או מי שהונחה לשאת מזרק אפיפן. כולל מי שסובל מאלרגיות למזון, תרופות, עקיצות חרקים, פריחה וצמחים, ולטקס.
60 דקות השגחה: מי שסבל מתגובה אלרגית קשה שאיננה אנפילקסיס (כלומר שלא מערבת שתי מערכות גוף) תוך 4 שעות מהחיסון הראשון.
מי צריך להתייעץ עם מומחה אלרגיה לפני החיסון?
מי שלקה בעבר בתגובה אלרגית חמורה בעבר, או כל מי שסובל מאלרגיות ואינו בטוח.
מה הטיפול הרפואי למי שסבל מתגובה אלרגית אחרי החיסון?
יש לציין כי בכל אתר חיסון נמצאים אחיות ורופאים המיומנים בהגשת עזרה ראשונה.
מי שסבל מתגובה אלרגית מיידית קלה עד בינונית, עד ארבע שעות מהחיסון, הכוללת פריחה מגרדת, אדמומיות, תחושת נפיחות בלשון, גרד בגרון, צרידות, כאבים בחזה, דופק מהיר – יופנה למוקד רפואי או לחדר מיון.
מי שסבל מסחרחורת, חולשה, בחילות, חרדה, לחץ דם גבוה, נימולים או רדימות בפנים או בשפה, יישאר בהשגחה 30 דקות, ואם לא יהיה שיפור יופנה למוקד או לחדר המיון.
האם מדוכאי חיסון רשאים להתחסן?
יעילות החיסון עלולה להיות מופחתת אצל מי שסובל מדיכוי חיסוני, במיוחד אלה המקבלים את התרופה מבטרה (ריטוקסימאב). מי שמתוכנן לעבור השתלת איברים צריך להתחסן שבועיים לפני ההשתלה. מי שעבר השתלת איבר, יכול להתחסן ארבעה שבועות לאחר ההשתלה. מושתלי מח עצם או תאי גזע צריכים להמתין 12 שבועות לאחר ההשתלה. מי שעבר כריתת טחול, או נשאי וחולי HIV יכולים להתחסן ללא קשר לרמת ה-CD4 (ערך של מערכת החיסון) שבדמם.
מה ההבדל בין תופעות הלוואי אחרי המנה הראשונה והשנייה?
תופעות הלוואי הכלליות דומות לאחר שתי הזריקות וכוללות בדרך כלל חום, נפיחות אודם וכאב בשריר בו הוזרק החיסון, ולעיתים נדירות יותר חולשה, סחרחורת, פריחה מקומית על העור, כאבי ראש, נימול בפנים, כולם חולפים תוך מספר שעות עד כמה ימים.
במקרים ספורים נרשמו תגובות אלרגיות סיסטמיות אצל מתחסנים שלקו בעבר באלרגיות קשות שהצריכו אשפוז. לפיכך אלה הסובלים מאלרגיה צריכים להישאר לאחר החיסון במרכז החיסונים להשגחה בת כשעתיים. מי שסובל מאלרגיה קשה שהצריכה בעבר אשפוז או מאלרגיה ידועה לחיסונים או למרכיבי חיסון (כמו פוליאתילן גליקול) – לא יוכלו להתחסן בשלב זה.
אם לקיתי בתופעות לוואי מהמנה הראשונה, מותר לי להתחסן שוב?
בכל מקרה של תופעות לוואי שהתגלו אחרי הזריקה – יש לדווח לרופא המטפל, שמדווח עליהם למשרד הבריאות ולחברת התרופות. אם מדובר בתופעות לוואי המוכרות (מקומיות או חולפות מאליהן בתוך כמה שעות ללא צורך בטיפול מיוחד), אין מניעה להתחסן. אם מדובר בתופעת לוואי קשה או מסכנת חיים – אסור להתחסן. בכל מקרה כאמור, יש להיוועץ ברופא המטפל ולדווח לאחות המחסנת על כל תופעת לוואי שהתגלתה.
האם מי שבטיפול ביולוגי צריך להימנע מקבלת התרופה עד אחרי החיסון?
טיפול ביולוגי עלול במקרים מסוימים להפחית את יצירת הנוגדנים ברמה אפקטיבית, ובמיוחד בתרופה ריטוקסימאב, ולפיכך האיגוד הראומטולוגי המליץ להתייעץ ברופא המטפל ולתכנן את הטיפול כך שיהיה רחוק מהחיסון.
חלק מהרופאים המומחים ממליצים לעשות כן גם לגבי תרופות ביולוגיות אחרות. עם זאת, אין עדיין מספיק מידע בנושא, וגם במשרד הבריאות טרם פרסמו המלצות. כך או כך, החיסון מותר עקרונית למי שנמצא תחת טיפול ביולוגי, ואף מומלץ לחולה ולבני ביתו.
אילו תופעות לוואי התגלו אצל המחוסנים בישראל?
עד כה חוסנו מעל 2 וחצי מיליון ישראלים, מתוכם דווחו אצל כ-0.1% תופעות לוואי מקומיות (כאב קל בשריר, אדמומיות או נפיחות). אצל 0.05% מהמתחסנים דווחו תופעות כלליות קלות, ובהן כאבי שרירים, חום, עייפות וסחרחורות, כולן חלפו תוך זמן קצר. במספר קטן של מקרים דווחו תופעות אלרגיה קלות שכללו פריחה וגרד. עם זאת, לא נרשם עד כה בישראל מקרה של תגובה אלרגית קשה (אנפילקסיס).
האם יכול להיות מצב שיזריקו מנה לא נכונה של החיסון?
האחיות שמחסנות מיומנות מאוד במתן חיסונים, ועברו הדרכות אינטנסיביות. עם זאת, במחקרי פייזר לא נמצאו תופעות לוואי חריגות גם בקרב מתחסנים שקיבלו כמות כפולה של חיסון במינון של 58 מיקרוגרמים (במקום 30 מיקרוגרם). כך שגם במקרה של טעות, שלא אמורה לקרות, לא צפויות תגובות מסוכנות.
האם מותר להתחסן בזמן טיפול אנטיביוטי?
כל עוד אין חום גבוה במשך 24 שעות לפחות, והחולה חזר למצבו הבסיסי - כלומר חש בטוב ושב לשגרת חייו, אין בעיה להתחסן בעת קבלת אנטיביוטיקה.
האם מותר לחזור לעבודה או ללימודים אחרי החיסון?
בהחלט, לאחר 15 דקות של השגחה. מי שסובל מאלרגיות או דיכוי חיסוני, צריך להישאר בהשגחה של 30 דקות.
תוך כמה זמן מרגע החיסון מתחילה ההגנה מקורונה?
על פי מחקרי פייזר, יעילות החיסון מגיעה לכ-60% שבוע אחרי המנה הראשונה, ול-95% שבוע אחרי המנה השנייה. עם זאת – זהירות: בשבועות האחרונים תוארו מקרי הדבקה של מתחסנים שלא הקפידו על עטיית מסכה וריחוק חברתי, גם שבוע ושבועיים אחרי הזריקה הראשונה. לפיכך יש להמשיך להקפיד עד להודעה חדשה על הכללים.
